אינדקס פוסטים בבלוג לפי נושאים הנקה:
איך לתת בקבוק בהאכלה קשובה (שהיא גם האכלה תומכת הנקה)
שאיבת חלב:
טיפול בתינוק/פעוט:
מאכלים:
שונות:
כאבים כאבי גב תחתון
לרכישה לחצי:
הצגת רשומות עם תוויות הרדמת תינוקות. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות הרדמת תינוקות. הצג את כל הרשומות
יום ראשון, 19 ביולי 2020
יום ראשון, 21 ביוני 2020
איך מרדימים תינוק - טיפים
והייתי רוצה לכתוב משהו ככה ממוקד יותר עם טיפים איך להרדים תינוק
אני אתחיל עם הנחות הבסיס שלי:
💝תינוק לא חייב להרדם באופן עצמאי.הגיוני וסביר שיצטרך הורה לידו.
💝תינוק יכול להרדם בהנקה,זה טבעי וזה בסדר
💝תינוק יכול לרצות להמשיך להיות בידים ולישון על אמא וזה טבעי, תקין ונורמלי אם את עושה את זה, ולא יקלקל לך את התינוק ולא ירגיל את התינוק שלך לידים יותר ממה שהוא כבר ממילא רגיל (כי הוא תינוק וככה זה תינוק עם אינסטינקטים השרדותיים בסיסיים להיות צמוד להורה)
ואמשיך עם טיפים איך בכל זאת להרדים ואולי לפעמים גם איך להניח ושישאר לישון עוד קצת מבלי להתעורר:
👱 צאי איתו לטיולים בחוץ כל יום, שימי אותו על שמיכה על הדשא, אויר צח ושמש עושים טוב לתינוק, וגם מעייפים אותו בצורה שישן טוב יותר כשתחזרו הביתה ותנסי להרדים אותו בבית.
(האמת שלהרדים בעגלה בחוץ,זה אחד הדברים המרדימים ביותר לתינוק. ממש לא תמיד יש לנו כוח לזה... אבל כשזה קורה לפעמים אפשר להכניס אותו הביתה כך בעגלה ויש סיכוי שימשיך לישון טוב)
👱 שימי לב מתי הוא עייף, אל תמשכי אותו כי אז הוא עייף מדי וכבר מתקשה לפעמים להרגע ולהרדם. כל גיל זה קצת אחרת,תראי איך זה אצל התינוק שלך. יש גיל שכמה דקות זה מספיק וצריך כבר לקחת לישון (כשהוא רק נולד). זמן הערנות מתארך לאט לאט עם הגיל.
👱 אל תעבירי אותו באופן חד מפעילות לשינה, קחי קצת זמן להרגיע אותו לפני כן,להכניס אותו למצב שקט יותר. תחזיקי קצת בידים על הכתף שלך, בשקט בלי גירויים. לפעמים אם תניחי אותו אחרי כן במיטה הוא אפילו ירדם, (ולפעמים לא... וזה גם בסדר) אפשר גם להניח יד.
👱 להרדים בהנקה או בידים.
תוך כדי שהוא עטוף בשמיכה או חיתול בד וכאשר הוא נרדם להניח אותו כך עטוף. לא הכרחי ממש עיטוף רשמי, רק שפחות יורגש אצלו השינוי במעבר מהמגע עם אמא אל המיטה כי השמיכה נשארת איתו.
(הסתייגות: תינוק ממש פצפון שרק נולד, עדיף לא לעשות את זה , במיוחד אם הוא לא מתעורר לאכול, כי זה מרדים אותו מדי, והוא אמור להתעורר לאכול כל 2-3 שעות לפחות. אז שימי לב.
ודבר נוסף בהקשר הזה, תינוק יונק שרק נולד זקוק לפעמים להיות במגע חשוף עור לעור עם אמא כדי לינוק יעיל ולא להרדם תוך כדי הנקה. תראי כאן עוד בנושא של הנקת תינוק ניובורן שרק נולד.)
בהנקה, תעשי את זה רק חלק מהזמן, כדאי שיהיו זמנים אחרים שבהם את כן מניקה בצורה חשופה והתינוק לא עטוף כדי שכן תהיה לתינוק חוויה של עור לעור עם אמא שהיא חשובה מאוד לויסות ולהתפתחות של התינוק מכל מיני בחינות. וגם לקשר עם אמא. (ולתינוק שאוכל מבקבוק,כדאי לנסות לדאוג לזמן כזה של מגע עור לעור עם אמא,אפילו אם אין הנקה)
👱 לגלגל בעגלה.
גם טיולון שיש בו שכיבה הוא טוב לזה (כמובן לקשור את התינוק). כשאת רואה שנרדם להוריד באיטיות את מהירות הנדנוד עד להפסקה,שלא יהיה שינוי פתאומי שיעיר אותו.
אם את יודעת שהוא מתעורר כעבור חצי שעה, 40 דקות, אז עוד לפני שהוא מתעורר נסי לבוא ולגלגל אותו עוד קצת בעדינות כמה דקות כדי שימשיך עוד את השינה.
נכון,זה אומר להיות במודעות לזמן,אבל זה יהיה שווה את זה אם תצליחי להאריך את זמן השינה.👱 להרדים במנשא.
יש תינוקות שנרדמים רק במנשא. וחיים במנשא. זה נורמלי,אפילו שזה לפעמים קשה. כי הם יודעים שאצל אמא/אבא/על גוף בן אדם חי הם יהיו הכי בטוחים (זה השרדותי להשאר צמוד להורה,ככה תינוק שומר על עצמו).
קודם כל, זה דורש להרגיל את התינוק למנשא, אל תכניסי אותו למנשא בפעם הראשונה, כשהוא עייף,לא רגוע ועצבני,כי זה לא ילך. תרגילי אותו למנשא בזמנים נוחים יותר ואז אחרי שיתרגל לזה, תוכלי גם להרדים במנשא. אחת הבנות שלי היתה כל כך רגילה ככה,שהיא רק נכנסה למנשא כבר כל הגוף שלה נהיה רפוי והיא נרדמה ברגע.
אבל האמת שכדי להרדים במנשא הרבה פעמים לא מספיק רק להכניס אלא צריך לזוז קצת. אז שימי במנשא ותתחילי לעשות משימות בבית. תקפלי כביסה, תכניסי כלים לארונות, תשמעי משהו מעניין באזניה מחוברת לטלפון תוך כדי הליכה מצד לצד.
אם את מנסה להוריד למיטה אחרי שנרדם,את יכולה להוריד עם המנשא יחד ולהשאיר אותו כך בתוך המנשא (תלוי איזה מנשא יש לך,אבל בהרבה מנשאים אפשרי) יש יותר סיכוי שפחות ירגיש שינוי דרסטי כך וישאר לישון.
ויכול להיות גם שאי אפשר יהיה להוריד אותו מהמנשא והוא ישאר לישון במנשא, יש הרבה תינוקות כאלה, ואולי התינוק שלך גם עם צורך כזה תמידי במגע ותנועה, וזה די טבעי ונורמלי לתינוק. אז אחרי שהוא נרדם את יכולה לנסות לנוח יחד עם המנשא, או לנסות להספיק לעשות דברים עם המנשא. אם את לומדת לשים אותו במנשא על הגב,אז האפשרויות שלך לעשות דברים מתרחבות עוד יותר,וזה גם יותר נוח לגב.
בכל מקרה,כדאי שיהיה לך מנשא טוב ונוח לגב שלך,וגם נוח ובריא לתינוק. זה משתנה לפי גיל התינוק.
👱 אם את מרדימה במנשא או בידים ורוצה להוריד את התינוק למיטה, שימי לב שאת לא מורידה בבת אחת כדי שהוא לא ירגיש תחושה של נפילה, אפשר להוריד בהדרגה או ככה להזיז מצד לצד תוך כדי הורדה למיטה, למסך את תחושת הנפילה.
👱 מיטה מתחברת
בחודשים הראשונים מאוד נוח שתהיה לך מיטה מתחברת לתינוק שנמצאת ממש ליד המיטה שלך, כך שאת יכולה להיות ממש במרחק נגיעה מהתינוק, אם את מניקה זה מאוד מאוד עוזר, כי תינוקות יונקים בלילה ויהיה לך קל יותר להושיט יד ולקחת להניק, או להניק בשכיבה. ואם התינוק שלך לא רגוע וקשה לו לישון, לפעמים מספיק שתניחי עליו יד וזה יעזור לו להרגע, והקרבה אלייך תעזור לו לישון טוב יותר.
ההמלצות היום הן שתינוק ישן בחדר ההורים ולא בחדר נפרד, כי מצאו שיש פחות סיכון למוות בעריסה.
שמלה ורודה
בכל מקרה, איזה תינוק שזה לא יהיה,מתישהו הוא יגדל,ומתישהו הוא ישן. יש לך עם הילד שלך המון שנים,לא כל הזמן יעבור בלהרדים,זה רק נראה כמו נצח עכשו💕
יום שלישי, 28 ביוני 2016
איך מרדימים תינוק -חלק ב ושינה בטיחותית עם התינוק
אינדקס פוסטים בבלוג לפי נושאים
טיפים ממוקדים להרדמת תינוקות אפשר למצוא כאן: איך מרדימים תינוק - טיפים
בפוסט הקודם שהתארך עד מאוד (רק תנו לאמא לדבר על חוויות האמהות שלה, במיוחד עם תינוק, ויש לכם דפים שלמים. ואני עוד השתדלתי לקצר..) כתבתי על חוויותיי עם ילדיי בזמן ההרדמות שלהם כאשר היו תינוקות. על הקושי שלי עם זה ועל האכסיומות שהגעתי איתם ושהסתובבו סביבי. ועל דרכי בנושא שגיבשתי בדרך.
ועכשו בפוסט הנוכחי, אני רוצה לפרט יותר על הדרכים שגיבשתי,על העקרונות שמנחים אותי היום, על האמונות החדשות שמלוות אותי. על הניסיון שלימד אותי. והרבה על הגישה המרכזית שלי.
הגישה שבה אני אמא, ובחרתי להיות אמא, ויש לכך השלכות. אי אפשר להיות עם ולהרגיש בלי. להיות אמא זה מחייב.גם בלילה ובעוד מיליון סיטואציות נוספות. אבל בהחלט שאני שמה לב גם לנוחות שלי, דגש על 'גם'. ומנסה לשלב את זה עם זה: הצורך של התינוק עם הנוחות של האמא. לפעמים זה משתלב נפלא,לפעמים צריך לעגל פינות, הכל בהתאם לאם ולתינוק הספיציפים (ולעתים קרובות גם לאחים ולאבא)
אז איך מרדימים תינוק
התשובה שלי היא: בכל דרך שמתאים לך ונוח לך ונוח גם לתינוק. כל מה שעובד לשניכם ואת יכולה לחיות איתו בשלום בעיניי יהיה טוב לילד.
אני אישית מאוד תומכת במגע, ומאוד תומכת בשינה יחד עם התינוק. זה פשוט משפר את שנת האמא בצורה מטאורית. אני גם תומכת בהנקה ואכילה בלילה עד הגיל שזה נצרך (שזה אומר מתי שהתינוק משחרר, או לפחות עד גיל שנה-שנה וחצי). האמת שכשתינוק ישן עם אמא הוא הרבה פעמים מתעורר פחות, כך היה אצלי לפחות. כי הם התעוררו בשביל צורך במגע,או צורך באמא (שזה גם צורך חשוב והשרדותי,לא פחות ממזון), ואם אמא ממילא שם צמוד,אז הם ישנו טוב יותר ולא קמו, וכך ישנתי עוד יותר טוב.
אני גם תומכת בהרדמה במנשא,הן בגלל המגע והן בגלל שזה פשוט חוסך זמן. פרקטי מאוד. ובעיקר עובד מעולה. במקום לבזבז המון זמן על להרדים תינוק במיטה,ואז הוא ישן קצת ומתעורר,את פשוט לובשת מנשא,מכניסה אותו ומתחילה את עניינייך. כביסות,מטבח,טיול, טיפול בילדים גדולים יותר-כל דבר אקטיבי. לרוב לשבת לא כל כך עובד,אבל לפעמים כן, שווה לנסות. אפשר להספיק הרבה ככה. אפשר אחר כך בעדינות לנסות להוריד את התינוק למיטה (שלך או שלו), אולי זה יעבוד, תלוי כמה רוצים להסתכן. תלוי בגיל התינוק. אפשר להשאיר עם המנשא כדי שלא יתעורר. אפשר להוריד למיטה ועדיין להשאיר אותו חצי בתוך המנשא,לפעמים זה עוזר.
אני לא נגד לנסות בעדינות להרדים תינוק במיטה שלו,או לנסות לתת לו להרדם לבד. אם זה הולך,מעולה,סבבה, למה לא? מה שאני אומרת זה שאת האכסיומות לגבי שנת תינוקות צריך לבדוק היטב.
יש גם כאלה שעוטפים תינוק בגיל צעיר, אני מעולם לא ממש הצלחתי בזה אז לא יכולה להעיד. אני רק עטפתי בשמיכה בצורה מאוד עדינה ולא הדוקה. לפעמים זה עזר להניק או להאכיל כשהתינוק בתוך שמיכה ואז להניח כשנרדם. (כמובן צריך להזהר שלא יסתבך בשמיכה ויעלה אותה מעל הראש)
בעיה נוספת בלהרגיל תינוק לשינה במיטה שלו (מעבר לזה שצריך להשקיע בזה המון זמן ועצבים לפעמים),זה שלפעמים הכל הופך להיות סובב סביב זה (גם ככה הרי אנחנו סביב זה כי אם תינוק לא ישן טוב הוא מתפקד גרוע ובכיין).
אם תינוק רגיל למיטה שלו,איך תרדימו אותו כשתצאו מהבית? יש לי חברות שזה יצר אצלן ממש בעיה. הן השקיעו כל כך הרבה בללמד את התינוק לישון במיטה שלו,והוא כל כך התרגל והן לא רצו להרוס לו,ואז הן לא יכלו לצאת מהבית כדי לא לזוז מהמיטה של התינוק ומההרגלים שהקנו לו. לכן אני אוהבת מנשא כי הוא בא איתי לכל מקום ובכל מצב כמעט. התינוקת שלי כל כך התרגלה להרדם במנשא שרק הייתי מכניסה אותה לשם כבר היתה הופכת רפויה רפויה ונרדמת, איזה כיף היתה התקופה ההיא (גם זה עובר הרי,כמעט הכל עובר ומשתנה, שום דבר לא נשאר,אז אין מה להאחז במשהו ולהתבאס אם הוא משתנה). אני גם בכלל לא הרגשתי שאני משקיעה בלהרגיל אותה משהו, פשוט עשיתי מה שנוח לי,שזה להכניס אותה למנשא ולהמשיך בחיי היומיום שלי.
זה נראה נורא כבד ומציק, אבל האמת היא שהגוף פשוט מתרגל למשקל הזה לאט לאט. זה מתחיל בתינוק קטן והשרירים מתחזקים לאט לאט כשהוא גדל, בהדרגה. מה גם שנשיאה במנשא טוב היא קלה הרבה יותר מנשיאה בידים (יקומו כל האמהות שיוצאות עם תינוק ועגלת תינוק לקניון ובסוף מוצאות את עצמן עם תינוק ביד אחת מגלגלות עגלה ביד השניה..), מנשא מאוד מותאם לגוף מבחינת חלוקת משקל.
והאמונות והאמיתות החדשות שלי הן (שלפעמים הן ההופכי של האמונות שהזכרתי בפוסט הקודם):
תינוק צריך מבוגר לעתים קרובות כדי שיעזור לו לישון
תינוק זקוק למגע לעתים קרובות כדי לישון ולהשאר ישן
הרגלים אפשר לשנות. בעצם,הרגלים משתנים כל הזמן,כך שגם אם נדמה שהרגלנו למשהו התינוק עצמו לעתים קרובות משתנה לנו פתאום,וכל העבודה שעשינו על ההרגל הלכה.
אפשר להרדים תינוק בכל דרך שעובדת ונוחה לאם ולתינוק: בעגלה,בהנקה,בידים,במנשא,עם אמא במיטה.
רוב התינוקות לא ישנים לילה שלם, רוב התינוקות מתעוררים בלילה. גם בגיל שנה תינוק בהחלט יכול עדיין להתעורר ולא לישון לילה שלם.
גמילה מהנקה בלילה לא מחייבת שהתינוק יפסיק להתעורר בלילה (אוווו, כמה שזה קרה אצלי)
שימו לב שכל האמונות שלי מסוייגות, מאפשרות מקום לעוד אפשרויות. בניגוד לאכסיומות ההן שהיו מוחלטות ומוכלות על כולם.
אני מוכרחה לומר שברגע שהבנתי את כל זה ואימצתי את הגישה הזו, הרגשתי הקלה עצומה. פתאום לא חייבים שום דבר. פתאום לא מרגישים אשמה מהפער בין השאיפות ה"חינוכיות" המקובלות למה שקורה בתכלס. רק ההקלה הזו הורידה מעליי כל כך הרבה עומס שנהיה לי קל יותר ויותר כוח שמנותב לגידול התינוקות שלי.
בגישה הזו מותר הכל בעצם. כל מה שמתאים,כל מה שהולך,כל מה שעובד,כל מה שמרגיש נכון. ואוו,איזו הקלה.
אז מה אני עושה באופן אישי
מרדימה במנשא,כבר אמרתי
מרדימה גם בעגלת תינוק אם זה הולך (תלוי בילד, ולפעמים זה משגע ומשעבד לגלגל ולגלגל. ומנשא יותר נוח מהבחינה הזו שניתן לעשות איתו דברים,אלא אם רוצים לצאת לטיול ואז עגלה יכול להיות נוח)
להוציא תינוק לטיול באויר הצח יכול לעשות פלאים באופן כללי. גם לשינה וגם לרוגע. אז שווה לבלות הרבה הרבה בחוץ הם (ואנחנו) זקוקים לזה.
ישנה עם התינוק שלי מההתחלה במיטה שלי. מניחה אותו ביני לבין הקיר ומניקה בשכיבה
הנקה בשכיבה
אמהות חדשות - מומלץ מאוד מאוד ללמוד ולהשקיע בלימוד הנקה בשכיבה. אפילו אם אתן לא מתכננות לישון עם התינוק, אבל זה יאפשר לגוף שלכן מנוחה. אפשר לשאול יועצת הנקה שתלמד איך לעשות זאת, אבל לא חייבים להזמין יועצת הנקה,יש כל כך הרבה מידע ברשת וסרטונים וליגת לה לצ'ה. הרי אמהות מניקות מניקות הרבה מאוד- ומותשות מאוד, אז זה בדיוק הזמן לנוח, לשכב על המיטה ולהניק. איזו מנוחה נהדרת לגוף.
אצלי יש עריסת תינוק/ מיטת תינוק לצד המיטה שלי, לצד המיטה הזוגית, כך שלפעמים אני יכולה להניח שם תינוק ישן ושבע. אם זה כי בא לי לישון על כל המיטה בידים ורגלים פרושות, או להתכרבל בשמיכה עד הצואר בלי לחשוש שהתינוק לצדי. אבל זה רק אם זה עובד. יש תינוקות שלא מסכימים וזה בסדר.
לגבי תינוקות שאוכלים מבקבוק. השמועה אומרת שהם ישנים יותר טוב בלילה כי התמ"ל כבד יותר. אבל אם לא שפר מזלכם לקבל תינוק כזה (ובטוח שפר מזלכם לקבל תינוק בעל תכונות נפלאות אחרות..) , גם כאן שינה משותפת יכולה מאוד לעזור לשינה של כולכם,אפילו אם צריך לקום בלילה להכין בקבוק. לדעתי הוא פשוט יתעורר פחות לידכם וכולכם תישנו טוב יותר.
איך כדאי לישון עם התינוק
מבחינת נוחות ובטיחות
קודם כל אם את שותה או מעשנת סמים ואת לא בהכרה סבירה אז לא לישון עם התינוק במיטה. אבל במצבים אחרים ניתן לישון עם התינוק בצורה בטיחותית.
דבר שני,לא למלא את המיטה בכריות ושמיכות,ולהרחיק אותם מהתינוק.
דבר שני,לא למלא את המיטה בכריות ושמיכות,ולהרחיק אותם מהתינוק.
להצמיד את המיטה לקיר ולתת לו לישון בינך ובין הקיר. אם יש מעט רווח בין המיטה לקיר אני דוחפת שם שמיכה דקה מגולגלת או כרית מאורכת (כמו נחש). או לחבר מיטה שמתחברת למיטת הורה.
כשאני מניקה או מרדימה בחיבוק אז אני מחבקת תינוק והשמיכה לא תעלה על קו המותן שלי.
כשמסיימת להניק (אם לא נרדמתי בהנקה...), אני משאירה את התינוק הכי קרוב למראשות המיטה, ואני "יורדת" קצת לכיוון מרגלות המיטה ומתכרבלת לי שם. כך אני יכולה להתכסות בכיף בשמיכה מכורבלת עד צואר בלי לדאוג שתיפול על הפנים של התינוק. בעצם בצורה כזאת אני לא ממש ישנה ליד התינוק אלא קצת "מתחתיו". ורק הראש שלי בעצם ליד הגוף שלו. מקווה שההסבר מובן. ככה ישנתי נפלא במשך הרבה זמן. וזו גם דרך טובה לשינה עם ילדים גדולים יותר שבאים, כך גם אורך המיטה מנוצל ולא רק רוחבה.
מומלץ מומלץ ושוב מומלץ לקנות מיטה זוגית ומזרון זוגי (מזרון או מזרן? אני אף פעם לא באמת יודעת) ברוחב של לפחות 1.80 , כך שיש 90 ס"מ לכל אחד. כמה שזה משנה את התמונה לעומת הסטנדרט שהוא 1.60 ס"מ , שזה 80 ס"מ לכל אחד בעצם. כשמוסיפים ילד או שניים ה20 ס"מ הנוספים האלה משמעותיים ביותר (ואני יודעת כי כשאני ישנה אצל ההורים יש להם ספפה נפתחת סטנדרט של 80 ס"מ לכל אחד ואני מרגישה את ההבדל).
בגלל שקונים מיטה זוגית רחבה כדאי שהשוליים העיצוביים של המיטה יהיו מינימלים, במיוחד ברוחב, כדי שלא תתפוס הרבה מקום בחדר שינה מעבר לגודל המזרון הזוגי. אלא אם כן אתם גרים כבר בדירת חלומותיכם עם חדר הורים ענק (קשה לי להאמין.. אבל אם..)
בכלל,לא בטוח שצריך מיטה, אולי עדיף מזרון זוגי על הרצפה, כך יהיה הכי בטוח לתינוק שישן במיטת ההורים. וזה בטח זול יותר. או לפחות לקנות מיטה יחסית נמוכה בשביל העניין הבטיחותי (למרות שלפעמים כדאי שיהיה מתחת למיטה ארגז איחסון שהוא מאוד יעיל, ואז המיטה קצת גבוהה יותר. לשיקולכם).
כשהתינוק קטן אני שמה סביבו כריות אם אני לא ישנה איתו כדי שלא יתגלגל בטעות כמה גלגולים ויפול מהמיטה. זה אמור להספיק עד תחילת גיל זחילה (כל תינוק ויכולותיו והתפתחותו,אבל נאמר שבערך בגיל 6 חודשים כדאי להתחיל לשים לב לעניין).
תחילת גיל זחילה זה השלב הכי מאתגר מבחינת שמירה על בטיחות במיטת ההורים ,כי התינוק יכול בכל רגע להתעורר (גם כשאת לידו) ופשוט לזחול ולקפוץ ראש. אז אם יש לכם מיטה נמוכה זה כבר פחות בעייתי, אבל אם יש לכם מיטה גבוהה צריך קצת להגן.
אפשר לשים מעקה שמתחבר למיטה למרגלות המיטה (כמובן שהתינוק עדיין ישן ביני ובין הקיר), זה עוזר באופן חלקי כי הוא יכול לעקוף אותו, או יותר גרוע לקפוץ מעליו. לכן כדאי לשים סביב המיטה שטיח או מזרונים דקים או אפילו פופים כאלה גדולים שלפעמים יש בבית. לרפד את סביבות המיטה בכל דרך שתמצאו לנכון בשלב הזה.
דבר נוסף שאני עושה זה ללמד את הילד לרדת מהמיטה לבד בצורה בטוחה. אני ממש מאמנת אותו לזה. מלמדת אותו לזחול אחורה על הבטן ולהוריד קודם רגליים לרצפה ולהעמד ואחרי כן לרדת לזחילה. אני חייבת לומר שזה מאוד עוזר. אחרי שמתרגלים את זה פרק זמן מסויים התינוק לומד. הרי שלב הזחילה זה גם בדיוק השלב בהתפתחות תינוקות שהתינוק מתחיל לפתח פחד גובה וללמוד אומדן מרחקים וכל מיני יכולות כאלה, כי הוא מתחיל לנוע במרחב וחווה תחושתית את כל אלו. אז אני עוזרת לו להתקדם יותר מהר אל שלב יותר בטיחותי. אחרי שהתינוק לומד את זה הוא במצב קצת יותר בטוח.
ככה אני ישנה עם התינוק עד שהוא קצת גדל, מדי פעם אני מנסה לשים אותו קצת במיטה שלו לזמן קצר,עד שהוא רוצה לחזור. מקבלת את מה שהוא מבקש. בגיל שנה וחצי- שנתיים יש לו כבר מיטה בחדר אחר שהוא חדר שינה לילדים, גם אם הוא לא ישן הרבה במיטה הזו (מיטת מעבר כבר, או מיטה לילדים רגילה), או ישן בה לפעמים ועדיין נמצא הרבה עם ההורים. העיקר שכולם ישנים. יש כמובן את אופציית הביניים של לשים מזרון על הרצפה לצד מיטת ההורים, ולפעמים זה עובד.
אצלי גם הגדולים עדיין באים למיטה (לפעמים רק לזמן קצר בתחילת הלילה כשאנחנו עוד לא שם) וזה לגמרי בסדר. בעיניי אם הם באים יש להם שם צורך ואני אמא שלהם פה שבילם.
מה גם שלינה כזאת נפרדת של הורים וילדים היא דבר די חדש. הרי פעם לא היה כסף לבתים גדולים אז כולם ישנו יחד באותו חדר, באותה מיטה (ככה גם חיממו זה את זה), אז תכלס זה נורא מוזר ואולי לא טבעי להפריד ככה הורים וילדים. הגיוני שהם ירצו להצמד להוריהם לשם הגנה. זה אינסטינקט בסיסי, השרדותי של הגנה. האינסטינקטים לא יודעים שאנחנו חיים בתקופה אחרת,מודרנית,שבה לא יקפוץ על התינוק נמר בשום שלב.
לאחרונה נחשפתי לקבוצה נהדרת בפייסבוק שאני ממליצה להכנס ולקרוא קצת, להחשף לגישה הזו ובעיקר לקבל תמיכה למי שכן בוחר לישון עם התינוק ולהרדים בכל דרך שעובדת.
כל מה שכתבתי לעיל הוא כמובן דעתי האישית לאור הניסיון האישי שלי ולא הנחיות לאחרים וכמובן כל אחד לוקח אחריות מעשית ורעיונית על מעשיו ועל ילדיו. וכל אחד גם עם מה שמתאים לו. אני מצאתי שכך היה לי טוב ורגוע וטוב לתינוק.
מוזמנים להביע דיעה ולספר איך אצלכם. מה עובד אצלכם,מה טוב אצלכם. איך התינוקות שלכם. יש תינוקות קלים קלילים שבכל מצב ישנים, ויש כאלה שכל כך קשה איתם שאין שום צורה שהם באמת נרדמים וישנים טוב. וכמובן יש את כל הסקאלה באמצע. כל תינוק ומה שהוא,כל תינוק והגוף שלו והאתגרים שלו. וכל הורה והאתגרים שלו
מוזמנים להביע דיעה ולספר איך אצלכם. מה עובד אצלכם,מה טוב אצלכם. איך התינוקות שלכם. יש תינוקות קלים קלילים שבכל מצב ישנים, ויש כאלה שכל כך קשה איתם שאין שום צורה שהם באמת נרדמים וישנים טוב. וכמובן יש את כל הסקאלה באמצע. כל תינוק ומה שהוא,כל תינוק והגוף שלו והאתגרים שלו. וכל הורה והאתגרים שלו
העיקר תבחרו מה שנראה לכם הכי נכון ומתאים לכם,ואל תקשיבו לאכסיומות רק כי 'כולם' אומרים
איך מרדימים תינוק או 'סיפור השינה שלי' חלק א
פוסט הגיגים
טיפים ממוקדים להרדמת תינוקות אפשר למצוא כאן: איך מרדימים תינוק - טיפים
שאלת האמהות העייפות: איך מרדימים תינוק? חלק א
כשנולדה ילדתי הבכורה עסקתי בשאלה זו ללא הפוגה. השתתפתי אז בפורום של אמהות וכמויות של מילים נשפכו על הנושא הזה.
המון תשובות והמון דעות היו לאמהות שם באשר לשינה אצל תינוקות, כל אחת ודרכה, כל אחת ואמונותיה.
ואני? אני ראיתי מה שרציתי לראות, קראתי את מה שרציתי לקרוא. היום אני יודעת את זה. בדיעבד. וזה הזיק לנו בסופו של דבר.
בזמנו היה נראה לי שחייבת להיות דרך שתינוק ירדם לבדו, בקלות, ולזמן ממושך,רצוי כל הלילה. פשוט חייבת להיות דרך!!!
היו כמה משפטים בפורום ההוא וגם על ידי אמהות בסביבתי הקרובה שנאמרו כאכסיומות מוחלטות, ואני כנראה בחרתי להאמין דוקא להם. למרות שהיום אני יודעת שהיה טווח רחב יותר של דעות והיו אמהות שהאמינו בדברים שונים. אבל הזוית שלי היתה צרה, כיביתי את כל השאר וראיתי רק דברים מסויימים. (והיתה לי סיבה נסתרת מעיניי,מסתבר.. בהמשך אפרט)
דוגמאות לאכסיומות הללו:
תינוק חייב לדעת להרדם לבד
אסור להרגיל תינוק להרדם על הידים/בעגלה/בהנקה/עם מגע
תינוק חייב ללמוד לישון במיטה שלו
תינוק מסוגל לישון לילה שלם או תינוק לא צריך להתעורר יותר מפעם-פעמיים בלילה (האכסיומות האלו תלויות גיל)
מה שתרגילי את התינוק עכשו זה מה שישאר לו ויהיה קשה לשנות
לא נורא אם יבכה קצת,ככה לומדים,זה לטובתו
היתה הלוחשת לתינוקת שהועלתה על נס, היו גם עיצות לקחת יועצת שינה (למרות שאז זה היה ממש חדש ולא נפוץ)
אז ליועצת שינה לא הלכתי אבל את הלוחשת קראתי באדיקות
וניסיתי. כמה ניסיתי. הרם-הורד. להרגיל למיטת תינוק. לנסות בהדרגה. חס וחלילה לא להרדים בהנקה (וזה קשה! בלתי אפשרי בכלל לתינוק קטן), מה שלא הייתי מוכנה לנסות זה להשאיר לבד לבכות. אז ניסיתי שיטות עדינות יותר, ושוב ניסיתי, וכעסתי על עצמי שלא מצליח, וחשבתי שבטח יש משהו שאני לא עושה נכון. והייתי לא מרוצה מהתפקוד שלי בכל מה שקשור לשינה של התינוקת שלי.
הילד השני דוקא ישן בגיל אפס. בלי שום בעיה, ולא בהנקה דוקא. פשוט הייתי מניחה אותו במיטה והיה נרדם. קסם. עד גיל 4 חודשים (שמסתבר שזה גיל נפוץ לזה) ואז התחיל לקום יותר ולהתקשות להרדם. ושוב אכזבה שלי מחוסר הצלחה לגרום לילד לישון לבדו במיטה לתינוק. והיו תקופות של הרדמה בעגלה.
וגם אז השתתפתי בפורום האמהות וגם אז קראתי מה שרציתי באופן סלקטיבי. אבל משהו התחיל קצת לסדוק את האמונות האכסיומתיות שלעיל.
וגם אז השתתפתי בפורום האמהות וגם אז קראתי מה שרציתי באופן סלקטיבי. אבל משהו התחיל קצת לסדוק את האמונות האכסיומתיות שלעיל.
למה? קודם כל כי זה ילד שני. ילד שני תמיד הכל יותר קל,לא? חבל שאי אפשר להתחיל מילד שני (בעצם,שלישי עוד יותר טוב...)
אבל כשאני מסתכלת עמוק יותר, אני רואה שבעצם הגעתי לשלב של השלמה מסויימת עם האמהות שלי, או יותר נכון, הגעתי ליכולת של ויתור מסויים על העצמאות שלי. מסתבר שעם הילדה הגדולה התעקשתי כל כך שחייבת להיות דרך שתישן לבד, כי פחדתי להיות משועבדת, כי בעצם רציתי את החיים הקודמים שלי חזרה, אלו העצמאיים שלא תלויים באף אחד ולא מחוייבים לאף אחד (כן, הנישואין לא גרמו לי להרגיש חסרת עצמאות. זה לא הורגש אצלי כהגבלה. ההורות כן.מאוד).
לכן נלחמתי מלחמת חורמה בעניין של השינה,לכן הקשבתי רק לאמהות שאמרו שתינוק חייב לדעת לישון לבד במיטת תינוק, וסיננתי את האמהות האחרות אלו שאמרו שאצל כל ילד זה שונה ושיש ילדים שיותר קשה להם, ושילדים זקוקים למגע ולקרבה ושתמיד אפשר לשנות ולא חייבים להרגיל מגיל צעיר. פשוט היה בי פחד איום ונורא מזה שאני מאבדת את עצמי ואת עצמאותי ואת החופש שלי. ומבחינתי ילד שמצליח לישון לבד יאפשר לי ולו במעט את החופש שלי.
עוד דבר שקרה עם הילד השני היה הנקה קלה יותר. וההצלחה שלי להניק בשכיבה. או, זה הפך את החיים להרבה יותר קלים ואת השינה להרבה יותר טובה. אז הוא מגיל צעיר ובלי יותר מדי אידיאולוגיות ישן איתי במיטה, פשוט כי כך היה לי קל יותר להניק וקל יותר לישון.
אבל עדיין היה לי איפשהו בענן האידיאולוגי סביבי לא נוח. כי האכסיומות ההן עדיין היו חרוטות בי כאמת האמיתית עלי אדמות. ולהרגשתי גם סביבתי החזיקה בעמדות כאלה. אז גם על הילד הזה בשלב מאוחר יותר עשיתי נסיונות של חינוך לשינה במיטה לתינוק. (והוא כמו בומרנג,היה מגיע כמו שעון חזרה למיטה שלנו. גם הגדולה, אגב). וגמילה מהנקה בלילה, כי זה מה ש'נכון'. והרגשתי לא בנוח עם הילדים שבאים אליי למיטה, ולא בגלל חוסר הנוחות הפיזית שהיתה נסבלת וסבירה,אלא בגלל חוסר הנוחות האידיאולוגית וה"חינוכית" כביכול. כי כך "כולם" אומרים, וזה מה ש"צריך".
הייתי צריכה להגיע לילדה השלישית כדי לזרוק את האכסיומות האלה לפח. ולהבין שהן הומצאו משום מקום. זאת אומרת,דור קודם נוקשה. ושאני לא מחוייבת לאמונות האלה והן לא שלי והן בטח לא אכסיומות אלא לגמרי טעונות הוכחה, ושהבטן שלי דוקא אומרת אחרת.
האמת, שהילדה השלישית גם לא הותירה לי כל ברירה. כבר בבטן היא לא נתנה לי לישון,ההריון שלה לא היה קל, ומרגע שיצאה היא היתה לא נינוחה. פלטה המון ולא הסכימה שיניחו אותה אף לא לרגע. את חופשת הלידה++ (הארכה רצינית) ביליתי עם מנשא צמוד צמוד והמון בגדים להחלפה (בגלל הפליטות).
אבל הייתי רגועה ושמחה ומרוצה עם התינוקת שלי. היה לא קל, כי באמת אי אפשר היה להניח אותה ואי אפשר היה לעשות כלום בבית, רק עם מנשא. ובגלל הפליטות גם היתה זקוקה להיות במנח אנכי, ולכן המנשא עזר לה כל כך. אז הרדמתי במנשא, אפילו בעגלה לא יכולתי לשים אותה. ובלילה ישנה איתי במיטה צמודה צמודה אליי (משום מה בלילה היא לא פלטה).
והייתי מרוצה שאני נותנת לתינוקת שלי מה שהיא צריכה, כי היה לי ברור שהיא צריכה להיות בידים וזה מה שהיא זקוקה לו. והיה לי ברור שהיא זקוקה למגע צמוד, ופשוט נתתי לה את זה. ככה הרגשתי שנכון, כבר לא הרגשתי מחוייבת לכל האמונות שליוו אותי בעבר, הייתי מחוייבת למה שנראה לי נכון והגיוני. פשוט הקשבתי לה ולעצמי והלכתי עם זה. ובאותו זמן כבר הסכמתי להחשף לדעות אחרות לגבי שנת תינוקות. דעות של אמהות שדוקא תמכו במגע ובנשיאה ובהנקה מרובה, ובהרדמה בכל דרך שמתאימה לאם ולתינוק. והבנתי שאף אחד לא במקומי ואני עושה מה שהכי נוח לי, ובשלב ההוא היה לי הכי נוח לשאת במנשא, להרדים במנשא, ולישון איתה צמוד. והיה לי טוב ורגוע בפנים.
ולגבי ה'להרגיל' תינוק להיות בידים. התינוקת הזו גדלה קצת ומרגע שהתחילה לזחול ואחרי כן ללכת כבר לא היתה זקוקה לידים כל כך הרבה. בגיל שנה היתה לי תינוקת שמחה ומרוצה שאוהבת להסתובב לבד, שמשחקת יפה ומעסיקה את עצמה (עוד אכסיומה:ילד צריך לדעת להעסיק את עצמו. אז לא, ילד לא צריך,אבל נכון שזה נחמד כשהוא מעסיק את עצמו?). בעיניי, הצמידות הזו של תחילת החיים והמון המון מגע נתנו לה ביטחון להמשך, איפשרו לה את היכולת להיות לבד. כך שבעצם זה יוצא הפוך על הפוך מהאמונה הרווחת. דוקא ככל שמרימים יותר ילד הוא רוצה יותר לרדת. זה לא גורם לו להיות מפונק ולרצות עוד ועוד ידים,להפך,הוא בא על סיפוקו מבחינת הצורך במגע,ואז הוא כבר רוצה לרדת.
ואני חושבת שכשההורה רגוע בתוכו ונותן מכל הלב את הדבר בלי לכעוס על עצמו שהוא "מחנך גרוע" אז הכל יבוא על מקומו בשלום בסוף,כי אין שם סתירות פנימיות.הכל טוב, זורם.
אז אחרי כל ההקדמה הזאת
נו, אז איך מרדימים תינוק?
נראה לי שאת התשובה לזה כבר אשאיר לפוסט הבא כי הנוכחי כבר ככה ארוך מדי ויש לי הרבה מה לומר על שנת תינוקות, וגם שנת ילדים גדולים יותר, וגם על שינה בחדר שינה לילדים. ועוד אכסיומות שונות שלמדתי לחשוב עליהן מחדש,ולבחור בעצמי. לבחור,לבחור, לבחור. מה שמתאים לי. אף אחד לא יודע בשבילי.
קוראת את הכל ומבינה שזה 'סיפור שינה' . כמו שיש סיפור לידה וסיפור הנקה , ושניהם מאוד טעונים ומלאים בתובנות ומסקנות ורגשות, ממש כך גם סיפור שינה. סיפור מתמשך על פני חודשים ושנים ומתפרש על פני כמה ילדים..
וכמו שעשיתי חוויה מתקנת ללידה הראשונה בלידה השניה שלי,אז כנראה עשיתי חוויה מתקנת להרדמה של הראשונים שלי בהרדמה של השלישית שלי.
טיפים ממוקדים להרדמת תינוקות אפשר למצוא כאן: איך מרדימים תינוק - טיפים
פוסטים נוספים:
הירשם ל-
רשומות (Atom)