לאט לאט,בעיקר עם הילדים הבאים הבנתי שלא צריך כל כך לדחוק בזה וליזום את זה, יותר להגיב אל התינוק ואל היומיום השוטף. פשוט פשוט.
אז מה אפשר לעשות?
לדבר איתו, לחייך אליו. לגעת בו ולחבק אותו, להרים אותו. כל אלו גירויים חשובים וכך הוא לומד את הסביבה.
החושים שלו קולטים כל מה שסביבו, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הריח, חוש המישוש שהוא בעצם חוש המגע שמתחלק לכמה סוגי מגע. יש מגע קל, יש מגע עמוק, יש תחושה של תנועה.
דברו איתו, על כל מה שקורה לכם ביומיום: כשמחליפים חיתול, כשנותנים לו לאכול, כשהוא נחשף לגירוי חדש או לאדם חדש, כשהוא בוכה, כשהולכים לטיול, כשמרימים אותו כשמלבישים אותו. הוא אולי עדיין לא מבין את המילים עצמן אבל התקשורת הלא מילולית בהחלט מתחילה כבר. הוא מתבונן בכם לזמן קצר, בערך בגיל ששה שבועות הוא יתחיל לחייך חזרה חיוך רצוני.
ולצד זה הוא נחשף לשפה יותר ויותר וכשיהיה בשל לכך כשיגדל יוכל גם להבין את המילים זה שלב שנבנה על החשיפה הראשונית הזו.
זה רק מה שהוא צריך בשלב הראשוני, יחד עם לאכול,לישון, להיות נקי ולהיות נאהב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה