בפוסט הקודם שהתארך עד מאוד (רק תנו לאמא לדבר על חוויות האמהות שלה, במיוחד עם תינוק, ויש לכם דפים שלמים. ואני עוד השתדלתי לקצר..) כתבתי על חוויותיי עם ילדיי בזמן ההרדמות שלהם כאשר היו תינוקות. על הקושי שלי עם זה ועל האכסיומות שהגעתי איתם ושהסתובבו סביבי. ועל דרכי בנושא שגיבשתי בדרך.
ועכשו בפוסט הנוכחי, אני רוצה לפרט יותר על הדרכים שגיבשתי,על העקרונות שמנחים אותי היום, על האמונות החדשות שמלוות אותי. על הניסיון שלימד אותי. והרבה על הגישה המרכזית שלי.
הגישה שבה אני אמא, ובחרתי להיות אמא, ויש לכך השלכות. אי אפשר להיות עם ולהרגיש בלי. להיות אמא זה מחייב.גם בלילה ובעוד מיליון סיטואציות נוספות. אבל בהחלט שאני שמה לב גם לנוחות שלי, דגש על 'גם'. ומנסה לשלב את זה עם זה: הצורך של התינוק עם הנוחות של האמא. לפעמים זה משתלב נפלא,לפעמים צריך לעגל פינות, הכל בהתאם לאם ולתינוק הספיציפים (ולעתים קרובות גם לאחים ולאבא)
אז איך מרדימים תינוק
התשובה שלי היא: בכל דרך שמתאים לך ונוח לך ונוח גם לתינוק. כל מה שעובד לשניכם ואת יכולה לחיות איתו בשלום בעיניי יהיה טוב לילד.
אני אישית מאוד תומכת במגע, ומאוד תומכת בשינה יחד עם התינוק. זה פשוט משפר את שנת האמא בצורה מטאורית. אני גם תומכת בהנקה ואכילה בלילה עד הגיל שזה נצרך (שזה אומר מתי שהתינוק משחרר, או לפחות עד גיל שנה-שנה וחצי). האמת שכשתינוק ישן עם אמא הוא הרבה פעמים מתעורר פחות, כך היה אצלי לפחות. כי הם התעוררו בשביל צורך במגע,או צורך באמא (שזה גם צורך חשוב והשרדותי,לא פחות ממזון), ואם אמא ממילא שם צמוד,אז הם ישנו טוב יותר ולא קמו, וכך ישנתי עוד יותר טוב.
אני גם תומכת בהרדמה במנשא,הן בגלל המגע והן בגלל שזה פשוט חוסך זמן. פרקטי מאוד. ובעיקר עובד מעולה. במקום לבזבז המון זמן על להרדים תינוק במיטה,ואז הוא ישן קצת ומתעורר,את פשוט לובשת מנשא,מכניסה אותו ומתחילה את עניינייך. כביסות,מטבח,טיול, טיפול בילדים גדולים יותר-כל דבר אקטיבי. לרוב לשבת לא כל כך עובד,אבל לפעמים כן, שווה לנסות. אפשר להספיק הרבה ככה. אפשר אחר כך בעדינות לנסות להוריד את התינוק למיטה (שלך או שלו), אולי זה יעבוד, תלוי כמה רוצים להסתכן. תלוי בגיל התינוק. אפשר להשאיר עם המנשא כדי שלא יתעורר. אפשר להוריד למיטה ועדיין להשאיר אותו חצי בתוך המנשא,לפעמים זה עוזר.
אני לא נגד לנסות בעדינות להרדים תינוק במיטה שלו,או לנסות לתת לו להרדם לבד. אם זה הולך,מעולה,סבבה, למה לא? מה שאני אומרת זה שאת האכסיומות לגבי שנת תינוקות צריך לבדוק היטב.
יש גם כאלה שעוטפים תינוק בגיל צעיר, אני מעולם לא ממש הצלחתי בזה אז לא יכולה להעיד. אני רק עטפתי בשמיכה בצורה מאוד עדינה ולא הדוקה. לפעמים זה עזר להניק או להאכיל כשהתינוק בתוך שמיכה ואז להניח כשנרדם. (כמובן צריך להזהר שלא יסתבך בשמיכה ויעלה אותה מעל הראש)
בעיה נוספת בלהרגיל תינוק לשינה במיטה שלו (מעבר לזה שצריך להשקיע בזה המון זמן ועצבים לפעמים),זה שלפעמים הכל הופך להיות סובב סביב זה (גם ככה הרי אנחנו סביב זה כי אם תינוק לא ישן טוב הוא מתפקד גרוע ובכיין).
אם תינוק רגיל למיטה שלו,איך תרדימו אותו כשתצאו מהבית? יש לי חברות שזה יצר אצלן ממש בעיה. הן השקיעו כל כך הרבה בללמד את התינוק לישון במיטה שלו,והוא כל כך התרגל והן לא רצו להרוס לו,ואז הן לא יכלו לצאת מהבית כדי לא לזוז מהמיטה של התינוק ומההרגלים שהקנו לו. לכן אני אוהבת מנשא כי הוא בא איתי לכל מקום ובכל מצב כמעט. התינוקת שלי כל כך התרגלה להרדם במנשא שרק הייתי מכניסה אותה לשם כבר היתה הופכת רפויה רפויה ונרדמת, איזה כיף היתה התקופה ההיא (גם זה עובר הרי,כמעט הכל עובר ומשתנה, שום דבר לא נשאר,אז אין מה להאחז במשהו ולהתבאס אם הוא משתנה). אני גם בכלל לא הרגשתי שאני משקיעה בלהרגיל אותה משהו, פשוט עשיתי מה שנוח לי,שזה להכניס אותה למנשא ולהמשיך בחיי היומיום שלי.
זה נראה נורא כבד ומציק, אבל האמת היא שהגוף פשוט מתרגל למשקל הזה לאט לאט. זה מתחיל בתינוק קטן והשרירים מתחזקים לאט לאט כשהוא גדל, בהדרגה. מה גם שנשיאה במנשא טוב היא קלה הרבה יותר מנשיאה בידים (יקומו כל האמהות שיוצאות עם תינוק ועגלת תינוק לקניון ובסוף מוצאות את עצמן עם תינוק ביד אחת מגלגלות עגלה ביד השניה..), מנשא מאוד מותאם לגוף מבחינת חלוקת משקל.
והאמונות והאמיתות החדשות שלי הן (שלפעמים הן ההופכי של האמונות שהזכרתי בפוסט הקודם):
תינוק צריך מבוגר לעתים קרובות כדי שיעזור לו לישון
תינוק זקוק למגע לעתים קרובות כדי לישון ולהשאר ישן
הרגלים אפשר לשנות. בעצם,הרגלים משתנים כל הזמן,כך שגם אם נדמה שהרגלנו למשהו התינוק עצמו לעתים קרובות משתנה לנו פתאום,וכל העבודה שעשינו על ההרגל הלכה.
אפשר להרדים תינוק בכל דרך שעובדת ונוחה לאם ולתינוק: בעגלה,בהנקה,בידים,במנשא,עם אמא במיטה.
רוב התינוקות לא ישנים לילה שלם, רוב התינוקות מתעוררים בלילה. גם בגיל שנה תינוק בהחלט יכול עדיין להתעורר ולא לישון לילה שלם.
גמילה מהנקה בלילה לא מחייבת שהתינוק יפסיק להתעורר בלילה (אוווו, כמה שזה קרה אצלי)
שימו לב שכל האמונות שלי מסוייגות, מאפשרות מקום לעוד אפשרויות. בניגוד לאכסיומות ההן שהיו מוחלטות ומוכלות על כולם.
אני מוכרחה לומר שברגע שהבנתי את כל זה ואימצתי את הגישה הזו, הרגשתי הקלה עצומה. פתאום לא חייבים שום דבר. פתאום לא מרגישים אשמה מהפער בין השאיפות ה"חינוכיות" המקובלות למה שקורה בתכלס. רק ההקלה הזו הורידה מעליי כל כך הרבה עומס שנהיה לי קל יותר ויותר כוח שמנותב לגידול התינוקות שלי.
בגישה הזו מותר הכל בעצם. כל מה שמתאים,כל מה שהולך,כל מה שעובד,כל מה שמרגיש נכון. ואוו,איזו הקלה.
אז מה אני עושה באופן אישי
מרדימה במנשא,כבר אמרתי
מרדימה גם בעגלת תינוק אם זה הולך (תלוי בילד, ולפעמים זה משגע ומשעבד לגלגל ולגלגל. ומנשא יותר נוח מהבחינה הזו שניתן לעשות איתו דברים,אלא אם רוצים לצאת לטיול ואז עגלה יכול להיות נוח)
להוציא תינוק לטיול באויר הצח יכול לעשות פלאים באופן כללי. גם לשינה וגם לרוגע. אז שווה לבלות הרבה הרבה בחוץ הם (ואנחנו) זקוקים לזה.
ישנה עם התינוק שלי מההתחלה במיטה שלי. מניחה אותו ביני לבין הקיר ומניקה בשכיבה
הנקה בשכיבה
אמהות חדשות - מומלץ מאוד מאוד ללמוד ולהשקיע בלימוד הנקה בשכיבה. אפילו אם אתן לא מתכננות לישון עם התינוק, אבל זה יאפשר לגוף שלכן מנוחה. אפשר לשאול יועצת הנקה שתלמד איך לעשות זאת, אבל לא חייבים להזמין יועצת הנקה,יש כל כך הרבה מידע ברשת וסרטונים וליגת לה לצ'ה. הרי אמהות מניקות מניקות הרבה מאוד- ומותשות מאוד, אז זה בדיוק הזמן לנוח, לשכב על המיטה ולהניק. איזו מנוחה נהדרת לגוף.
אצלי יש עריסת תינוק/ מיטת תינוק לצד המיטה שלי, לצד המיטה הזוגית, כך שלפעמים אני יכולה להניח שם תינוק ישן ושבע. אם זה כי בא לי לישון על כל המיטה בידים ורגלים פרושות, או להתכרבל בשמיכה עד הצואר בלי לחשוש שהתינוק לצדי. אבל זה רק אם זה עובד. יש תינוקות שלא מסכימים וזה בסדר.
לגבי תינוקות שאוכלים מבקבוק. השמועה אומרת שהם ישנים יותר טוב בלילה כי התמ"ל כבד יותר. אבל אם לא שפר מזלכם לקבל תינוק כזה (ובטוח שפר מזלכם לקבל תינוק בעל תכונות נפלאות אחרות..) , גם כאן שינה משותפת יכולה מאוד לעזור לשינה של כולכם,אפילו אם צריך לקום בלילה להכין בקבוק. לדעתי הוא פשוט יתעורר פחות לידכם וכולכם תישנו טוב יותר.
איך כדאי לישון עם התינוק
מבחינת נוחות ובטיחות
קודם כל אם את שותה או מעשנת סמים ואת לא בהכרה סבירה אז לא לישון עם התינוק במיטה. אבל במצבים אחרים ניתן לישון עם התינוק בצורה בטיחותית.
דבר שני,לא למלא את המיטה בכריות ושמיכות,ולהרחיק אותם מהתינוק.
להצמיד את המיטה לקיר ולתת לו לישון בינך ובין הקיר. אם יש מעט רווח בין המיטה לקיר אני דוחפת שם שמיכה דקה מגולגלת או כרית מאורכת (כמו נחש). או לחבר מיטה שמתחברת למיטת הורה.
כשאני מניקה או מרדימה בחיבוק אז אני מחבקת תינוק והשמיכה לא תעלה על קו המותן שלי.
כשמסיימת להניק (אם לא נרדמתי בהנקה...), אני משאירה את התינוק הכי קרוב למראשות המיטה, ואני "יורדת" קצת לכיוון מרגלות המיטה ומתכרבלת לי שם. כך אני יכולה להתכסות בכיף בשמיכה מכורבלת עד צואר בלי לדאוג שתיפול על הפנים של התינוק. בעצם בצורה כזאת אני לא ממש ישנה ליד התינוק אלא קצת "מתחתיו". ורק הראש שלי בעצם ליד הגוף שלו. מקווה שההסבר מובן. ככה ישנתי נפלא במשך הרבה זמן. וזו גם דרך טובה לשינה עם ילדים גדולים יותר שבאים, כך גם אורך המיטה מנוצל ולא רק רוחבה.
מומלץ מומלץ ושוב מומלץ לקנות מיטה זוגית ומזרון זוגי (מזרון או מזרן? אני אף פעם לא באמת יודעת) ברוחב של לפחות 1.80 , כך שיש 90 ס"מ לכל אחד. כמה שזה משנה את התמונה לעומת הסטנדרט שהוא 1.60 ס"מ , שזה 80 ס"מ לכל אחד בעצם. כשמוסיפים ילד או שניים ה20 ס"מ הנוספים האלה משמעותיים ביותר (ואני יודעת כי כשאני ישנה אצל ההורים יש להם ספפה נפתחת סטנדרט של 80 ס"מ לכל אחד ואני מרגישה את ההבדל).
בגלל שקונים מיטה זוגית רחבה כדאי שהשוליים העיצוביים של המיטה יהיו מינימלים, במיוחד ברוחב, כדי שלא תתפוס הרבה מקום בחדר שינה מעבר לגודל המזרון הזוגי. אלא אם כן אתם גרים כבר בדירת חלומותיכם עם חדר הורים ענק (קשה לי להאמין.. אבל אם..)
בכלל,לא בטוח שצריך מיטה, אולי עדיף מזרון זוגי על הרצפה, כך יהיה הכי בטוח לתינוק שישן במיטת ההורים. וזה בטח זול יותר. או לפחות לקנות מיטה יחסית נמוכה בשביל העניין הבטיחותי (למרות שלפעמים כדאי שיהיה מתחת למיטה ארגז איחסון שהוא מאוד יעיל, ואז המיטה קצת גבוהה יותר. לשיקולכם).
כשהתינוק קטן אני שמה סביבו כריות אם אני לא ישנה איתו כדי שלא יתגלגל בטעות כמה גלגולים ויפול מהמיטה. זה אמור להספיק עד תחילת גיל זחילה (כל תינוק ויכולותיו והתפתחותו,אבל נאמר שבערך בגיל 6 חודשים כדאי להתחיל לשים לב לעניין).
תחילת גיל זחילה זה השלב הכי מאתגר מבחינת שמירה על בטיחות במיטת ההורים ,כי התינוק יכול בכל רגע להתעורר (גם כשאת לידו) ופשוט לזחול ולקפוץ ראש. אז אם יש לכם מיטה נמוכה זה כבר פחות בעייתי, אבל אם יש לכם מיטה גבוהה צריך קצת להגן.
אפשר לשים מעקה שמתחבר למיטה למרגלות המיטה (כמובן שהתינוק עדיין ישן ביני ובין הקיר), זה עוזר באופן חלקי כי הוא יכול לעקוף אותו, או יותר גרוע לקפוץ מעליו. לכן כדאי לשים סביב המיטה שטיח או מזרונים דקים או אפילו פופים כאלה גדולים שלפעמים יש בבית. לרפד את סביבות המיטה בכל דרך שתמצאו לנכון בשלב הזה.
דבר נוסף שאני עושה זה ללמד את הילד לרדת מהמיטה לבד בצורה בטוחה. אני ממש מאמנת אותו לזה. מלמדת אותו לזחול אחורה על הבטן ולהוריד קודם רגליים לרצפה ולהעמד ואחרי כן לרדת לזחילה. אני חייבת לומר שזה מאוד עוזר. אחרי שמתרגלים את זה פרק זמן מסויים התינוק לומד. הרי שלב הזחילה זה גם בדיוק השלב בהתפתחות תינוקות שהתינוק מתחיל לפתח פחד גובה וללמוד אומדן מרחקים וכל מיני יכולות כאלה, כי הוא מתחיל לנוע במרחב וחווה תחושתית את כל אלו. אז אני עוזרת לו להתקדם יותר מהר אל שלב יותר בטיחותי. אחרי שהתינוק לומד את זה הוא במצב קצת יותר בטוח.
ככה אני ישנה עם התינוק עד שהוא קצת גדל, מדי פעם אני מנסה לשים אותו קצת במיטה שלו לזמן קצר,עד שהוא רוצה לחזור. מקבלת את מה שהוא מבקש. בגיל שנה וחצי- שנתיים יש לו כבר מיטה בחדר אחר שהוא חדר שינה לילדים, גם אם הוא לא ישן הרבה במיטה הזו (מיטת מעבר כבר, או מיטה לילדים רגילה), או ישן בה לפעמים ועדיין נמצא הרבה עם ההורים. העיקר שכולם ישנים. יש כמובן את אופציית הביניים של לשים מזרון על הרצפה לצד מיטת ההורים, ולפעמים זה עובד.
אצלי גם הגדולים עדיין באים למיטה (לפעמים רק לזמן קצר בתחילת הלילה כשאנחנו עוד לא שם) וזה לגמרי בסדר. בעיניי אם הם באים יש להם שם צורך ואני אמא שלהם פה שבילם.
מה גם שלינה כזאת נפרדת של הורים וילדים היא דבר די חדש. הרי פעם לא היה כסף לבתים גדולים אז כולם ישנו יחד באותו חדר, באותה מיטה (ככה גם חיממו זה את זה), אז תכלס זה נורא מוזר ואולי לא טבעי להפריד ככה הורים וילדים. הגיוני שהם ירצו להצמד להוריהם לשם הגנה. זה אינסטינקט בסיסי, השרדותי של הגנה. האינסטינקטים לא יודעים שאנחנו חיים בתקופה אחרת,מודרנית,שבה לא יקפוץ על התינוק נמר בשום שלב.
לאחרונה נחשפתי לקבוצה נהדרת בפייסבוק שאני ממליצה להכנס ולקרוא קצת, להחשף לגישה הזו ובעיקר לקבל תמיכה למי שכן בוחר לישון עם התינוק ולהרדים בכל דרך שעובדת.
כל מה שכתבתי לעיל הוא כמובן דעתי האישית לאור הניסיון האישי שלי ולא הנחיות לאחרים וכמובן כל אחד לוקח אחריות מעשית ורעיונית על מעשיו ועל ילדיו. וכל אחד גם עם מה שמתאים לו. אני מצאתי שכך היה לי טוב ורגוע וטוב לתינוק.
מוזמנים להביע דיעה ולספר איך אצלכם. מה עובד אצלכם,מה טוב אצלכם. איך התינוקות שלכם. יש תינוקות קלים קלילים שבכל מצב ישנים, ויש כאלה שכל כך קשה איתם שאין שום צורה שהם באמת נרדמים וישנים טוב. וכמובן יש את כל הסקאלה באמצע. כל תינוק ומה שהוא,כל תינוק והגוף שלו והאתגרים שלו. וכל הורה והאתגרים שלו
העיקר תבחרו מה שנראה לכם הכי נכון ומתאים לכם,ואל תקשיבו לאכסיומות רק כי 'כולם' אומרים
